עיקרי דו"ח הכנסת: פשיעה חקלאית בישראל - נתונים ופעולות למיגורה

בחודשים האחרונים היינו שותפים לתהליך חשוב שהחל בוועדת הכלכלה שמטרתו להעלות על סדר היום את נושא הפשיעה החקלאית. לאחר התכנסות הוועדה הראשונה הוחלט לגבש דו"ח מקיף במכון המחקר של הכנסת לבחינת התופעה על כל גורמיה. כאחד הארגונים שהקדיש את פעילותו לסיוע חקלאים בהתמודדות עם התופעה, תרמנו נתונים רבים שאספנו בארגון לטובת הדו"ח שמציג רק קצה קרחון של התופעה.

עיקרי הדו"ח ונתונים מרכזיים מובאים לפניכם -

מה זה פשיעה חקלאית?

גניבת בעלי חיים, גניבת מזון לבעלי חיים, גניבת תוצרת מטעים ושדה, גניבת ציוד חקלאי (כלי רכב חקלאיים, ברזל, כוורות ועוד) גביית דמי-חסות, הברחת בעלי חיים ותוצרת חקלאית אחרת לשטחי הרשות הפלסטינית, הרג בעלי חיים, השחתת רכוש, הצתת שטחים חקלאיים והרעלת מקורות מים.

היקף התופעה

בשנים 2011-2015 נפתחו במשטרת ישראל 5,239 תיקי חקירה בגין פשיעה חקלאית. ניכרת ירידה הדרגתית במספר התיקים, מ-1,229 תיקים שנפתחו בשנת 2011 ל-811 תיקים בשנת 2015. נתונים אלו אינם כוללים את הפשיעה הבלתי-מדווחת – נושא שעלה באופן קבוע בשיחות עם נציגי ארגוני החקלאים.

נתונים מרכזיים -

  • סוג הפשיעה החקלאית הנפוץ ביותר הוא גניבת צאן ובקר. בשנים 2011-2015 נרשמו 1,322 אירועי גניבה מסוג זה. באירועים אלו נגנבו 18,086 ראשי צאן ובקר. כ-5,142 מהם נתפסו בעקבות פעולות מג"ב.

  • נתונים לסוגי פשיעה חקלאית נוספים - בשנים 2011-2015 נרשמו במשטרת ישראל 63 אירועי גניבת עופות, 12 אירועי גניבת כוורות, 261 אירועי גניבת תשתיות ו-237 אירועי גניבת טרקטורים - 62 טרקטורים הוחזרו לבעליהם בעקבות פעולות מג"ב.

  • היחס בין פתיחת תיקים במשטרה לכמות התיקים שנידונה בבית המשפט - מתוך 5,239 תיקים שנפתחו במשטרה בגין פשיעה חקלאית, 95 (1.8% מכלל התיקים) נדונו בבית משפט. בתחום הפשיעה החקלאית בשנים הנ"ל שיעור התיקים שבהם הוגש כתב אישום מכלל התיקים שנפתחו עמד על 4.2%. שיעור זה נמוך משיעור הגשת כתבי אישום בכלל התיקים הנפתחים במשטרת ישראל.

  • על פי נתוני המשטרה, בשנים 2011-2015 הוגשו 247 כתבי אישום בגין פשיעה חקלאית.
    שיעור התיקים שבהם הוגש כתב אישום הוא נמוך –4%-5% מכלל התיקים. בשנים 2011-2015 נפתחו 5,239 תיקי חקירה. באותן שנים נגנזו 4,703 תיקים. שיעור התיקים שנגנזו מכלל התיקים שנפתחו הוא כ89.7%. הסיבות לגניזה הן: סיבת עבריין לא נודע – 613,3 תיקים; חוסר ראיות – 613 תיקים; חוסר עניין לציבור – 477 תיקים; העברת התיק לרשות אחרת – 31 תיקים.

  • מנתוני ארגון השומר החדש, עולה כי החקלאים מגישים תלונה למשטרה בגין כ-25%-15% מאירועי הפשיעה החקלאית, וכ-85%-75% מהאירועים אינם מגיעים לידיעת המשטרה. הנתונים נרשמו במחוז דרום ובמחוז צפון שבהם הארגון פועל, והם כוללים עבירות מסוגים שונים, למשל הצתה, גניבת בעלי חיים ותוצרת חקלאית אחרת, השחתת גדרות, הסגת גבול, והרעלת בעלי חיים.

  • בין החשודים בכלל תיקי הפשיעה החקלאית, הכוללים בעיקר עבירות שנעשו על רקע פלילי, היו בשנים 2011-2015 399 חשודים יהודים ב-737 תיקי חקירה, 1,269 חשודים ערבים ישראליים ב-1,309 תיקי חקירה ו-355 חשודים פלסטינים ב-350 תיקי חקירה.

למה החקלאים לא מדווחים?

סיבות אפשריות לאי-דיווח של חקלאים על פשיעה חקלאית בשטחם עלו גם בדיוני וועדת הפנים והגנת הסביבה:

- רוב המשקים החקלאיים אינם מבוטחים מפני גניבות, אלא רק מפני נזקי טבע. הסכמתה של חברת ביטוח לבטח משק חקלאי מותנית בהתקנת אמצעי מיגון והתרעה ואילו עלותן של מערכות אלה גבוהה מאוד.

- ענישה בלתי-מספקת שנקבעת בבתי המשפט – מעטים הם העבריינים שמוגש נגדם כתב-אישום, ומעטים עוד יותר הם הנענשים ענישה מרתיעה.

הצתות

  • על פי נתוני משטרת ישראל, בשנים 2011-2015 נפתחו 35 תיקי חקירה בגין הצתות, אולם ככל הנראה מספר ההצתות גדול בהרבה. עדות לכך עולה מנתוני ארגון השומר החדש – על פי הנתונים, שנאספו בשנת 2015 בלבד, היו לפחות 33 אירועי הצתה (נתונים אלו נאספו באזור הצפון והדרום בלבד).

  • עדות נוספת לכך היא העבודה עדות לכך שבשנת 2014 נפתחו במשטרת ישראל רק שלושה תיקים בגין הצתה 164. עם זאת, משנתון המשרד לביטחון הפנים עולה כי בשנת 2014 היו בישראל 28,543  שריפות בשטח פתוח שהן כ-%65 מאירועי השריפה באותה שנה).

  • יש לתת את הדעת לפער בין המספר הקטן של תיקי חקירה שנפתחו בגין הצתה (כאמור שלושה תיקים בשנת 2014 ו-35 תיקים בכלל השנים 2011-2015) לבין מספר השרפות בשטחים פתוחים בישראל.

  • ארגון השומר החדש מעריך כי עלות כיבוי הצתה בודדת נעה בין אלפי שקלים לכיבוי הצתה על ידי צוות כיבוי בסיסי, לבין מיליוני שקלים עלות הפעלת מטוסי כיבוי וכמה צוותי כיבוי.


דוח מבקר המדינה "סוגיות בתחום הפשיעה והביטחון השוטף במגזר הכפרי"
- נקודות מרכזיות שהוזכרו:

  • ב-11 תחנות משטרה, מתוך 22 תחנות הפועלות במגזר הכפרי, היקף הקריאות שבהן הגיעו ניידות המשטרה למקום האירוע באיחור, בהשוואה לנדרש על פי הנהלים, או שלא הגיעו כלל, היה -10%-37% מהקריאות. מבקר המדינה מעלה את האפשרות שקביעת סדר הכוחות של משטרת ישראל נעשתה ללא ניתוח של הצרכים המבצעיים, וכתוצאה מכך היקף הכוחות שהוקצה למגזר הכפרי אינו מאפשר זמן הגעה סביר למקום האירוע.
  • המשטרה אינה רושמת את מספר הפריטים הנגנבים, ואף לא את שווים. לכך יש השפעה כל יכולתה לאמוד את הנזק הכלכלי שגורמת הפשיעה החקלאית. לכך תתכן השפעה על הקצאת כוחות על ידי המשטרה.

    לקריאת הדו"ח המלא, לחצו כאן