עד שלא יהיה אסון גדול – לא יטפלו בנושא ההצתות כמו שצריך

אלו דבריו של יהודה מרמור – חקלאי מבקעת יבנאל שחווה עשרות הצתות בשטחים החקלאיים שלו בשנים האחרונות. מוזמנים לקרוא את הראיון המרתק והנוקב שקיימנו איתו על התופעה

בשנים האחרונות הולכת ומתגברת תופעת ההצתות בשטחים חקלאיים בנגב ובגליל. הצתות בזדון היא שיטה שהפורעים התמחו בה ומנהלים מלחמת התשה אל מול החקלאים שבכל קיץ נאבקים על השטחים מחדש.

יהודה מרמור, חקלאי מיבנאל, מחזיק בשטחי מרעה בבקעת יבנאל ובעמק בירדן. בעשר השנים האחרונות הוא חווה עשרות הצתות שנאמדות בנזקים של מאות אלפי שקלים מידי שנה.

"התחושה בכל פעם היא של חצי מחזה לפני התקף לב" הוא מספר "אמנם הנזק הוא כביכול הפיך, בקיץ נשרף ובחורף גדל, אבל לאותה שנה אין לי אוכל לפרות " הוא ממשיך " אבל זה לא רק האוכל לפרות- יש נזק לשאר הצמחייה ובעלי החיים- זה שטח שלוקח לו המון שנים להתאושש, יש הרבה השלכות מעבר לבוקר עצמו. היו הצתות שהייתה סכנה לבתים באזור. זה עולה המון כסף גם למדינה וגם לאדם הפרטי. ההשלכות כבדות".


איפה רשויות המדינה?

רבים לא מודעים לכך, אך בממוצע שנתי מתרחשות בשטחים פתוחים כ-1000 שריפות, בהיקף של 37 אלף דונם, שטח כמעט כפול מגודלה של העיר תל-אביב. כ-75% מכלל השריפות מתחוללות בחודשים מאי - ספטמבר. חלקים גדולים מהן הן הצתות בזדון. "היחס של המשטרה הוא בדיחה" מספר מרמור "הם מגיעים רק לאחר האירוע, ממלאים דו"ח ובמקרה הקיצוני גם לוקחים תלונה ואחרי חודש סוגרים את התיק מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור".


ומה צריך לעשות בנושא לדעתך? "מה שצריך לעשות זה קודם כל להעביר חוק שהצתה זה אירוע על רקע לאומני, להחליט שאנחנו לא נצטרך לשלם את הכיבוי, שהמדינה תספוג את זה. וגם שהמשטרה תיקח את זה בצורה הרבה יותר רצינית".


מרמור מדגיש את סכנת הנפשות שמתעלמים ממנה "גם אסון הכרמל היה הצתה, במכוון או לא, וקרה אסון אדיר, אז גם במקומות כמו שלנו יכולים לקרות אסונות כאלה. אף פעם אי אפשר לדעת איך זה ייגמר, אנחנו מכבים שריפות במקומות ותנאים מאוד קשים וזו סכנת נפשות. אפילו נחש שבורח יכול להקיש. יש המון סכנות. צריך להבין שזו מכת מדינה. לצערי כנראה עד שלא יהיה אסון גדול לא יטפלו בנושא כמו שצריך".


תודה מכל הלב למתנדבים בשטח

בהיעדר פתרונות הולמים מהרשויות, אחד הגורמים העיקריים שעוזרים לחקלאים בשטח הוא מתנדבים. בשטחיו של יהודה מרמור נמצאים באופן קבוע מתנדבי השומר החדש שעורכים שמירות ועוזרים בשיקום ותיקונים לאחר פריצות, חבלות והצתות. "העזרה היא קודם כל בכך שכל הזמן יש אנשים בשטח ויש עיניים להתריע לפני הצתות.


דבר שני- יש הזרמת כוח לשטח בזמן אמת. בחלק גדול מהמקרים זה הוכיח את עצמו". יהודה מספר לדוג' על מקרה שאירע לפני שמונה שנים בו הוצת השטח ונשרפו כ-  5000 דונם. כאשר אותו נק' הוצתה שוב לפני שלוש שנים, הודות לתגובה מהירה של מתנדבי הארגון המקרה הסתיים לאחר שעה ורבע עם נזק מזערי של 100-120 דונם.

"זמן התגובה הוא מאוד חשוב, וגם נוכחות של כח אדם, גם אם לא מקצועי. ככל שיש יותר אנשים אז יש מי שעוזר לכבאים להעביר צינור, מחלק מים לאנשים- כל דבר קטן הוא מאוד משמעותי" אומר יהודה, ומסכם - "אני רוצה להגיד תודה מכל הלב לכל המתנדבים שמגיעים- בשוטף ובזמן אמת".

מילות סיכום של יואל זילברמן מייסד ומנכ"ל הארגון – "הצתת שטחי המרעה והיערות היא טרור אקולוגי שמטרתו להפחיד, להתיש ולזרוע הרס. הציבור הרחב צריך להפנים שבמצב הנוכחי חשיבותו של האזרח והאזרחית "הקטנים" היא דרמטית לצמצום התופעה. אם אנחנו לא נהיה ראשונים בשטח לגבות את החקלאי הבודד סבירות גבוה שיושמדו שטחים חקלאים רבים ואיתם בתי גידול של עשרות מיני בעלי חיים שחלקם כבר היום נמצאים תחת סכנת הכחדה. חברים יקרים, לא עלינו המלאכה לגמור ואין אנו
רשאים להיבטל מימנה. מחכים להיפגש איתכם ברגעי הקושי והשמחה."


אם גם בכם בוערת רוח הערבות ההדדית ואתם מעוניינים לעזור בשמירות בנגב או בגליל – מוזמנים לפנות אלינו.


ההתנדבות אפשרית בכל גיל, לגברים ולנשים – ולא נדרש ניסיון!

הצטרפות להתנדבות בשמירה בגליל >
הצטרפות להתנדבות בשמירה  בנגב
>

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא > סיום >>