"עבודה עברית" בארץ ישראל - לישראלים בלבד?

אנחנו אוהבים לחשוב שמרכז העשייה הציונית נמצא כאן, בארץ ישראל.
שמיטב בנינו ובנותינו פועלים מכאן, מארץ הקודש, לקידום החזון הלאומי. האומנם?

 

"שואל אני את עצמי: מה נשתנה הדור הצעיר בארץ-ישראל מהדור הצעיר בכל ארצות פזורינו? מדוע דווקא בארץ-ישראל,
שכל עבודתנו הלאומית מרוכזת בה – או שואפת להתרכז בה – אין החיים מעוררים, מצמיחים, מחיים, ועוד להפך? ...
מדוע, למשל, באיזו עיירה נידחת ברומניה או בפולין או בגליציה, יש למצוא יותר צעירים ערים לכל שאיפה אנושית, חיה,
ובייחוד לשאיפתנו הלאומית – מאשר במושבה גדולה בארץ-ישראל, הבאה להגשים אותה שאיפה; או ביתר דיוק,
מדוע דווקא במושבה בארץ-ישראל אין צעירים כאלה כמעט כלל? "

כך כתב א.ד. גורדון במכתב שיועד לשלום שטרייט בשנת תרע"ז. 

האם זה עדיין נכון? האם גם היום, כמעט 100 שנים אחרי, כאשר מדינת ישראל היא כבר עובדה קיימת אך עדיין מוקפת אויבים,
יש יותר צעירים בגולה שלהוטים להתנדב ולעשות מאשר צעירים בארץ שרוצים בכך או מוכנים לפעול?

א.ד גורדון ממשיך ואומר כי הוא לא רואה את בני הדור היושבים בארץ כפחות טובים או כעצלנים, לכן הסיבה חייבת להיות אחרת-
"בחוץ-לארץ מורגשת הריקנות בכל תוקף, ובמידה שהיא מורגשת היא מעוררת ומביאה לידי עבודה חיה ופורייה,
אולם פה בארץ-ישראל, קל מאד לאדם מישראל לראות את חייו כאילו הם מלאים תוכן! הנה הישיבה בארץ-ישראל בלבד דיה לקבוע ברכה לעצמה".


אלפים בגולה כמהים לעבוד את הארץ

גם היום חיים בגולה אלפי צעירים יהודים אוהבי הארץ שלהוטים להתנדב, לתת מעצמם למען החזון הציוני ולעבוד את אדמות הארץ.
נושא הריקנות אותו מתאר א.ד. גורדון מעולם לא חדל מלהתקיים. חלקם דור שני ליורדים החשים כמיהה וגעגוע עזים לבית האמיתי,
חלקם מעולם לא חוו את חוויית החיים בארץ ישראל, שלרבים מאיתנו נראית כל כך טבעית ומובנת מאליה,
עד כדי כך שלעיתים אנחנו אפילו לא מעריכים אותה כראוי.

מתוך הבנה של המצב הקמנו תכנית מיוחדת שנותנת הזדמנות לחלק מאותם צעירים לקחת חלק בפעילות "השומר החדש",
להכיר פעילים צברים, לעבוד את האדמה, לעזור לחקלאים וללמוד יהדות, ציונות ולימודי המזרח התיכון בתכנית אקסקלוסיבית אצל מיטב המרצים.

בשיתוף עם קרן אריאל ועם קרן my Israel נביא לארץ מידי שנה כארבעים משתתפים ומשתתפות נבחרים שיקבלו מלגה ויחיו כאן בארץ למשך שנה.

 אנחנו מכירים את הדור הצעיר בארץ ורואים מידי יום כיצד מיטב בנינו ובנותינו מתגייסים למשימה של הגנה על אדמות הארץ, במקביל אנו מאמינים גם כי כשיהודים מאבדים את התחושה שכולנו חלק מאותו סיפור לאומי, הם מאבדים את תחושת האחריות שלהם האחד כלפי השני. לכן אנו רואים חשיבות גדולה במפגש בין צעירי הארץ המעולים לצעירים יהודים מהתפוצות, ובחיבור הכל כך טבעי ביניהם.

 
מה עם צעירי הארץ?

"גיבורים אנחנו לתקוע בכל החצוצרות ולצלצל בכל הפעמונים, כי תרבות, תרבות עליונה, מקורית עברית אנחנו באים לנטוע בארץ-ישראל, 
כי את הצדק המוחלט אנחנו באים להמליך בעולם וכו' וכו' – ובכוח כל הגדולות האלה אנחנו באים בבטחה גמורה לדרוש את זכותנו על הארץ ועל תחייתנו הלאומית בארץ. אבל המבינים אנחנו, בני עם חכם ונבון, או הנבין סוף סוף מה שמבינים "הגויים המטומטמים": כי אין תרבות לאומית נעשית בידי אחרים ואין כל צדק – לא רק צדק מוחלט – במקום שיש פרזיטיות? ... הנבין סוף סוף כולנו, גם בני הארץ וגם בני חוץ-לארץ, כי עת לעשות היא לנו דווקא עכשיו, בתוך כל הפורענויות והעלבונות, בתוך כל הכישלונות והירידות, כי שעה גדולה היא לנו, גדולה ליצירה, אשר אם נאחרנה לא תשוב אלינו עוד?".

 

אנו רואים בכם, פעילי ומתנדבי השומר החדש כסוכני השינוי. כאלו שיפיצו את הבשורה לאט לאט.

בין חברים, משפחה ומכרים, בעזרת עדויות אישיות, בעזרת הסיפורים שלא מסופרים מספיק.

התפקיד של כולנו הוא להזכיר שוב ושוב עד כמה חשובה הרעות, עד כמה חשובות אדמות הארץ, כמה החיים פה הם לא מובנים מאליהם. תפקידנו לספר את ההיסטוריה ולדון בהווה ובעתיד.

אתם אלו שניתנה להם הזכות "להעיר" את הסביבה שלכם.

נצלו אותה.

 

 
<< התחלה < הקודם 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 הבא > סיום >>